קרע ברצועה צולבת קדמית הוא פגיעה חבלתית נפוצה במפרק הברך. הביטוי הקליני האופייני לקרע ברצועה צולבת קדמית הוא תחושת אי-ביטחון או מעידות של הברך, בדרך כלל בדריכה לא מבוקרת, בשינויי כיוון, בהאטה חדה בהליכה או בריצה. קרע ברצועה צולבת קדמית מגביל את היכולת לשוב לספורט דינמי, שכרוך בריצה ובניתורים. המעידות החוזרות עלולות לגרום לנזקים מצטברים בסחוסים הפירקיים והמניסקוסיים.
ייתכן מצב שלא יהיה ביטוי קליני לקרע ברצועה הצולבת, בעיקר אצל אלה שלא עוסקים בספורט. מצב זה אינו מצריך טיפול.
מתוך הכרה בחשיבות הספורט לאיכות החיים וכרפואה מונעת, יש נטייה היום יותר מבעבר לבצע שחזור ניתוחי של הרצועה הצולבת הקדמית. זאת גם נוכח העובדה שניתוחים אלה נעשים בדרך ארטרוסקופית, ללא פתיחת מפרק הברך, ושיעורי ההצלחה הגבוהים.
בניתוח זה נוטלים שתל גיד מהמנותח בחתך עורי קצר, כ-3 ס"מ בסמוך לברך, ומשתמשים בו כחלופה לרצועה הצולבת. נטילת הגיד מאזור הברך לא גורעת מתפקוד הברך. הליך התקנת השתל נעשה בדרך ארטרוסקופית, ללא פתיחת הברך. קיבוע הגיד נעשה באמצעות ברגים אורגניים נספגים.
קיימת אפשרות להשתמש בשתל גיד מבנק רקמות שניטל מתורם. אופציה זו מפשטת את הניתוח ומקצרת עוד יותר את השיקום. שימוש בשתל מתורם לא פוגם באיכות התוצאה הניתוחית בטווח הרחוק.
למרות הדעה הרווחת והלא מעודכנת, השיקום לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת קדמית הוא לא ממושך ומאפשר שיבה לפעילות שגרתית תוך מספר ימים, כולל דריכה והליכה ללא קביים או בירכיה תומכת. במהלך כחצי שנה השתל מתחזק בעזרת בניית סיבים חדשים, כלי דם ועצבים על-ידי רקמות המנותח. לכן השיבה לפעילות ספורט דינמי היא מדורגת: ריצה לאחר 3 חודשים מיום הניתוח ומשחקי כדור לאחר 6 חודשים מיום הניתוח.
בגלל חוזקה של הרצועה הצולבת האחורית, קרע הוא מקרה נדיר בהרבה, וגם הוא ניתן לשחזור באינדיקציות מתאימות. ישנה העדפה לבצע שחזור רצועה צולבת אחורית בעזרת שתל מתורם.
