פתולוגיות נפוצות במפרק הברך

 
הפתולוגיות במפרק הברך מחולקות לשתי קבוצות עיקריות:
  • חבלתיות: קרע בסהרון (מניסקוס), קרע ברצועה, קרע בגיד, נזקים סחוסיים ונקיעת עצם הפיקה
  • ניווניות-דלקתיות: קרעים ניווניים בסהרון, מחלות ניווניות של סחוסי מפרק הברך (כגון אוסטאו-ארטריטיס), דלקות במעטה הפנימי של הברך (סינוביה) ודלקות בגידים
 

קרע במניסקוס

 
קרע מניסקוס
 
גורם: קרע מניסקוס הוא מבין הפגיעות הנפוצות במפרק הברך. קרע במניסקוס עלול להיגרם בכל הגילים כתוצאה מבלאי או מחבלה. קרעים במניסקוס מסווגים לפי צורתם: מתלה, רדיאלי, אופקי או "ידית דלי". קרע במניסקוס יכול להיות חלק מחבלת ברך משולבת עם פגיעות נוספות כמו קרע ברצועה צולבת.
 
תסמינים: תסמיני קרע במניסקוס עלולים להופיע באופן חד בעיקר בעקבות חבלה, או באופן הדרגתי במקרים של קרע ניווני. גם קרע ניווני עלול להופיע באופן חד, כאשר אזור במניסקוס, שנחלש כביטוי להליך ניווני, נקרע בעקבות תנועה חדה ומתונה. התסמינים של קרע במניסקוס כוללים: כאב, נוקשות, נפיחות, נעילות, מעידות והגבלה בטווח תנועות.
 
 
אבחון: אבחון קרע מניסקוס מתבצע בעזרת סיפור קליני מתאים, רגישות על-פי הסדק הפירקי, מבחנים גופנים ספציפיים ובדיקות הדמיה, כגון: צילום רנטגן (לשלילת פתולוגיות אחרות), מיפוי עצמות ו- MRI.

טיפול: למניסקוס אספקת דם מועטה רק בשליש ההיקפי, שהולכת ופוחתת עם הגיל, ולכן לרוב לא צפוי איחוי עצמוני של הקרע. אי לכך, במרבית המקרים, מלבד קרעים קטנים, יהיה צורך בטיפול ניתוחי זעיר-פולשני וארטרוסקופי. עד למועד הניתוח ניתן טיפול תומך שמרני, כגון: מנוחה מפעילות, פיזיותרפיה, קירור מקומי, חבישה אלסטית ותרופות נוגדי דלקת. בניתוח האטרוסקופי, שמבוצע מבעד לשני פתחים זעירים, מבצעים כריתה שמרנית רק של מקטע המניסקוס הקרוע, ולעיתים תופרים אותו במקרים מתאימים.
 
 
 
קרע בסהרון
 
 
שיקום: מכיוון שניתוח ארטרוסקופי הוא זעיר-פולשני ומתבצע מבעד לשני פתחים זעירים, הוא מאפשר במרבית המקרים התניידות והליכה מידית, טיפול פיזיותרפיה קצר, שיבה לצעידה ספורטיבית תוך שבועיים ולספורט מלא תוך 3 - 4 שבועות.
 

קרע ברצועה הצולבת הקדמית

 
 
גורם: קרע ברצועה הצולבת הקדמית הוא אחד מפגיעות הברך הנפוצות. קרע ברצועה הצולבת האחורית הוא נדיר ומורכב יותר. הקרע ברצועה הצולבת הקדמית נגרם לרוב מחבלה ישירה או לא ישירה בעלת עצמה וחבלת האטה חדה במהלך ריצה או לרוב במהלך פעילות ספורטיבית מואצת כמו כדורגל וכדורסל. ב- 50% מהמקרים קרע ברצועה צולבת משולב עם פגיעות נוספות, כגון: קרע במניסקוס, פגיעה סחוסית ופגיעה ברצועות אחרות. קרע ברצועה הצולבת הקדמית שכיח יותר אצל נשים העוסקות בספורט מאשר אצל גברים, כנראה עקב שוני בכוח ובשליטה שרירית, שוני אנטומי ורפיון רצועות על-רקע הורמונלי.

 
 
 
קרע ברצועה הצולבת הקדמית
 
 
 
 
תסמינים: רגע אירוע של קרע ברצועה צולבת קדמית מלווה בתחושת נקישה, קרע או נקיעה ואובדן שליטה בברך. זמן קצר לאחר החבלה מתפתח כאב ותפיחות של מפרק הברך. בהמשך המעקב עלולות להופיע מעידות חוזרות של הברך ותחושת אי-ביטחון.

 
אבחון: אבחון קליני בבדיקה גופנית של קרע ברצועה הצולבת הקדמית אפשרי רק בשלב מאוחר יותר, כשהכאב ונפיחות מפרק הברך נסוגו. בדיקת MRI היא יעילה לצורך אבחנה גם בשלב המוקדם. צילום רנטגן מבוצע סמוך למועד החבלה, כדי לשלול פתולוגיות אחרות.

 
 
קרע ברצועה הצולבת הקדמית
 
 
 
קרע ברצועה הצולבת האחורית
 
 
 
 
טיפול: בשלב הראשוני שלאחר החבלה, הטיפול הוא פיזיותרפי. טיפול ניתוחי מבוצע במקרים של פגיעה משולבת (כמו קרע במניסקוס או של רצועות אחרות), תסמיני אי-יציבות או רצון לשוב לספורט אקטיבי (כדורגל, כדורסל וטניס). עקב כישלון עבר בתפירת קרע הרצועה הצולבת הקדמית, הפתרון הכירורגי היעיל היחיד הוא שחזור הרצועה הצולבת הקדמית בעזרת שתל גידי, שנלקח מהמנותח או מבנק רקמות. הניתוח מבוצע בשיטה ארטרוסקופית זעיר-פולשנית, ללא פתיחה מפרק הברך. הניתוח לשחזור הרצועה הצולבת נחשב, כאשר מבוצע בידיים מנוסות, לניתוח מוצלח עם שיעור הצלחה גבוה, המאפשר שיבה לפעילות לספורטיבית מלאה.
 
שיקום: שיטות הניתוח המתקדמות הנוכחיות ואמצעי הקיבוע האמינים והחזקים של שתל הרצועה הצולבת הקדמית מאפשרים ניידות והליכה כבר למחרת הניתוח, עם תמיכת קביים למשך מספר ימים וללא צורך בתומך ברך. לאחר הניתוח מבוצע טיפול פיזיותרפי לפי מתכונת קבועה.
 
 
טיפול בקרע ברצועה
 
 
 
טיפול ניתוחי לקרע ברצועה
 
 
 
 

קרע ברצועה צדית (קולטרלית)

 
 
גורם: קרע ברצועה הקולטרלית הפנימית הוא נפוץ יותר מהחיצונית. הקרע נגרם מחבלה ישירה בצד הנגדי של מפרק הברך, תוך יצירת כוח חבלתי-זוויתי.
 
תסמינים: קרע ברצועה קולטרלית מלווה בכאב ובנפיחות באזור הקרע ובתחושת אי-יציבות ומעידות.
 
אבחון: אבחון קרע ברצועה קולטרלית ניתן לבצע בעזרת בדיקה גופנית בסמוך למועד החבלה ועל-סמך רגישות מקומית ופתיחה של המפרק באמצעות הפעלת כוח זוויתי-נגדי. האבחנה מתבססת גם על בדיקה אל-קולית (אולטרה-סאונד) ו- MRI.
 
טיפול: הטיפול בקרע ברצועה הקולטלרית הוא לרוב שמרני ומתבצע בעזרת תומך ברך ופיזיותרפיה. טיפול ניתוחי מבוצע במקרים של קרע מלא עם היעדר ריפוי עצמוני של הרצועה או אם ישנה פגיעה רצועתית משולבת.
 
 
 
קרע ברצועה צדית
 
 
 
 

קרע גיד הארבע ראשי

 
 
קרע גיד ארבע ראשי יכול להיגרם בכל גיל, אך נפוץ יותר בגיל הביניים אצל העוסקים בספורט שכרוך בריצה ובניתור. קרע מלא בגיד הארבע ראשי בדרך-כלל מצריך טיפול ניתוחי. הקרע נגרם בגלל חבלה ישירה ובעקבות היחלשות הגיד כתוצאה ממחלת רקע, כגון: אי-ספיקה כלייתית כרונית, סוכרת, ראמטואיד ארטריטיס, לופוס, זיהום ומחלות מטבוליות. האבחון מבוצע בבדיקה גופנית על-פי מישוש חוסר רצף בגיד והיעדר יישור אקטיבי של הברך. אישור האבחנה מבוצע באמצעות צילום רנטגן, בדיקה אל-קולית ו- MRI.
 
 
 
קרע גיד הארבע ראשי
 
 
 
 

קרע גיד הפיקה

 
קרע גיד הפיקה נפוץ יותר בקרב ספורטאים בגיל הביניים, העוסקים בריצה ובניתור. קרע מלא בגיד הפיקה מצריך תיקון ניתוחי. הקרע נגרם בשל חבלה ישירה בקדמת הברך, ויכול להיקרע עקב חולשה מקדימה על-רקע מחלות, כגון: אי-ספיקת כליות כרונית, סוכרת, ראומטואיד ארטריטיס, לופוס, זיהום ומחלות מטבוליות. האבחון מבוצע באמצעות מישוש לגילוי חוסר רצף בגיד והיעדר יישור אקטיבי של הברך. אישור לאבחנה ניתן לקבל לאחר צילום רנטגן, בדיקת אולטרה-סאונד או MRI.

 

נקיעה עצם הפיקה

 
נקיעה של עצם הפיקה נגרמת כתוצאה מחבלה ישירה או סיבובית. קיימים גורמים אנטומיים שמעלים סיכון לנקיעת פיקה, כגון: הידוק של המייצבים והשרירים הצדיים של הפיקה, זווית (Q) תלולה של מנגנון היישור של הברך והשטחת המשטח הפירקי בין הפיקה לעצם הירך. נקיעת הפיקה יכולה להיגרם אצל מי שעוסק בספורט הכרוך בתנועות סיבוביות בברך. לאירוע ראשוני של נקיעה הטיפול הוא שמרני, אך במידה ונקיעת הפיקה חוזרת על עצמה, אזי הטיפול הוא ניתוחי. הטיפול הניתוחי הנוכחי מבוצע בפתיחה מינימלית, ובמהלכו משחזרים בעזרת שתל גידי את מיצבי הפיקה בצד הפנימי (M.P.F.L), שנקרעו בחבלה הראשונית.